קנדידה- מכת האדם המערבי

היום כבר באמת כולם יודעים הכל על הכל, כל אחד הוא חצי רופא ושלושת רבעי מטפל ובאמת שכולנו מגיעים לרופאים או למטפלים שלנו מוכנים עם כל המידע הדרוש. זה לא ממש עוזר לנו, כחברה מערבית, להיות יותר בריאים. נדמה שאין כל כך קשר בין כמות המידע שאנו אוצרים בתוכנו ובין היישום שלה בחיי היום יום. ביטוי מובהק יש לדברים בכל מה שנוגע לשכיחות והטיפול בפטריית הקנדידה שלפתע שמה צץ ועולה בכל מה שנוגע לבעיות מערכת העיכול, עייפות, דלקות וגינאליות, עצבנות וחוסר שקט ולעיתים דיכאון, נשירת שיער, בעיות עור. שכחנו משהו? גם בעיות ריכוז וירידה של מערכת החיסון, כך על קצה המזלג חיברנו את הקנדידה כמעט לכל בעיה נפוצה של האדם המערבי, האם יש בזה אמת או שהכל אגדה ?האמת באמצע, אם החזה שלך נפול, תצטרכי עדיין טיפולי בוטוקס או לפחות הרמת חזה.

מהי פטריית הקנדידה?

הקנדידה היא שם כולל לקבוצת פטריות שמר (שמרים) אשר מהוות אחת מיני קבוצות רבות של טפילים שחיים במעיים. בעבר היה נהוג לחשוב שמעט קנדידה במערכת העיכול זה בסדר ואפילו רצוי, אך לאחר שהתבררו מימדי ההתפשטות והנזק שנגרם כתוצאה מנוכחות משמעותית של פטרייה בלתי מרוסנת בגוף, לצד אפס תועלת ותרומה לגופנו, הובן בצורה חד משמעית שאין שום צורך בנוכחותה. במצב אופטימלי, יודעת מערכת החיסון לרסן את הקנדידה, אך מה לעשות שאדם מערבי לא חי חיים אופטימלים? אנחנו אוכלים לא טוב, מחסירים ויטמינים ומינרלים מכל מיני סיבות, לא עושים פעילות גופנית, צורכים תרופות ורעלים בכמות שלא דומה לשום תקופה בהיסטוריה האנושית, רובצים מול מסכי מחשב וטלויזיה וחיים במתח ועצבים כמעט בלתי נסבלים.

genicolog.net/?catid=%7BCF26435E-F488-45A6-B7EB-DC81350C4A9A%7D&itemid=%7BD593B349-AC98-403A-98A3-0F78C2DBA321%7D

קנדידה- מכת האדם המערבי – חלק 2

האוויר שאנו נושמים והמים שאנו שותים, מסייעים לנו להשלים תהליך של ספיגת הרעלים מן הסביבה. מה זה אומר? זה אומר שהגוף שלנו, מערכת העיכול ובעיקר הכבד מתמודדים עם רמות רעילות שלא התמודדנו עימם בעבר, זה אומר שישנם גורמים מחוללי מחלה, כמו הקנדידה שמנצלים את שעת הכושר הזו על מנת להתרבות ולשגשג על חשבון אורגניזמים חשובים לבריאותנו ולהפר את האיזון החיידקי במערכת העיכול. מכאן מתפתחת כבר תגובת שרשרת של פגיעה במערכת העיכול אשר משפיעה על כלל מערכי הגוף ומחלישה את יכולת ההתנגדות וההתמודדות שלו.

ככל שפטריית הקנדידה גדלה ומשגשגת, כך עולה יכולת הנדידה שלה בגוף. היא יוצאת ומטיילת בגופנו דרך מחזור הדם ומערכת הלימפה ומגבירה את ההתפשטות שלה להיכן שרק ניתן. האזורים הנפוצים למצוא זיהום פטרייתי של הקנדידה הם חלל הפה, וזיהומים וגינאליים, שכמעט תמיד מהווים זיהום משני לזיהום במערכת העיכול.

עייפות, עצבנות, גזים ונפיחות, כאבי בטן, עצירות כרונית,חוסר ריכוז, כאבי ראש, פטרת ונגעי עור, זיהום וגינאלי, דלקות חוזרות בדרכי השתן, נשירת שיער, פצעים וזיהום בחלל הפה ועוד. אלו הם הסימפטומים המרכזיים והאופיניים לקנדידה. והם מופיעים כולם או בחלקם. ואז צריך טיפול יסודי, לא טיפולי בוטוקס אלא שינוי אורח חיים.

, bike-trip.co.il/

אני מאמין בחינוך

נתבקשתי לכתוב מסמך אשר מציג באופן כללי את "האני מאמין" הפרטי שלי בנוגע לחינוך. חשוב לי לפתוח בהסתייגות קלה מהמילה "מאמין" על משמעותה והטיותיה השונות. אמונה היא מערכת יחסים וזיקה כלפי נושא מסויים המבוססת על אי ידיעה. כאשר אדם מאמין בדבר מסוים, פירוש הדבר שהוא מתייחס אל העניין כעשוי להיות בלתי מושג, נתפס או מובן.

מאמינים רבים נעים על הציר שבין חוסר רצון להעמיק, להבין ולהכיר את העניין שבו הם מאמינים, מתוך תקווה כי מה שסיפרו להם אודותיו אכן נכון, לבין מצב תודעתי של אמונה כאידיאל בפני עצמו. אלו מסוג הדברים שאינטואיציה אישית מביאה לכדי רמה גבוהה, מצד שני הדרכת הורים לא ממש מסייעת לפתח את הנושא הזה. להבנתי, אמונה יכולה להיות כלי הערכתי בתהליך התפתחותי בדרך שבין אי ידיעה לידיעה הולכת וגוברת, אשר מגיעה מתוך תהליך העמקה סביב הנושא. הפתיח "המתפלצן" נועד על מנת להוות הקדמה לדעתי הפרטית ובאמת שהדברים נכתבים בהסתייגות ובידיעה שזוהי רק נקודת מבט אישית שלי ומבחינתי רב הנסתר על הגלוי.

לראייתי, צריך תחום החינוך, כפי שאני מכיר אותו לעבור תהליך של אתגור מערך האמונות. אנשים רבים המהווים חלק מן הפלטפורמה החינוכית, משדרים קבעון מחשבתי, חוסר רצון להתגמש, להבין אחר ושונה ובעיקר אינם נמצאים בתהליך של הערכת מצב מתמדת אשר צריכה להניב שינויים בגישה או באסטרטגיה מפעם לפעם.הורים רבים מידי מאמינים כי מה שחשוב הוא כיצד יראו חדרי תינוקות או כמה פעמים יטוסו הילדים לחו"ל. הדרכת הורים הפכה בעידן הנוכחי לכלי חשוב מאד.

אני מאמין בחינוך – חלק 2

להבנתי צריכים גם המחנכים וגם המחונכים, לצאת תמיד מתוך נקודת ההנחה שגם למשפטים הכי חד משמעיים ניתן להוסיף סימן שאלה וכל הצדדים יודעים כי המערכת נותנת את כל הלגיטימציה לא לקבל דברים כמובנים מאליהם. בתנאים כאלה אני סבור שגם מעגלים של אנשים שאינם תואמים מערכות במובן הקלאסי שלהן, יוכלו למצוא את מקומם מבלי להחשב חריגים, חלשים או מרדנים.

מערכת חינוכית צריכה לחנך לערכים כברירת מחדל ראשונה, ערכים שאינם חלק מתכנית לימודים, אין עליהם ציונים ואין שום מדדים אשר משווים אדם אחד למשנהו. המורה במסגרת חינוכית צריך להכיר את המחויבות הכללית של המערכת לכוון בני אדם צעירים להתפתחות , להכיר להם מנגנונים מנטליים הקיימים בהם ולאפשר להם לדעת כי ביכולתם להשיג הישגים אישיים מתוך מודעות הולכת וגוברת לעצמם ולסביבתם.

ברמת התכנים וההתייחסות לחומרי לימודים, אני סבור שהשאיפה צריכה להיות מערכת חינוכית שיודעת החל מן היום הראשון לכוון את התלמיד בעדינות אל עולם התכנים שלו ולקדם את התלמיד לפתח איכויות טבעיות עבורו. במקביל חשובה חשיפה עדינה גם אל עולמות שונים, אך מתוך שאיפה להכיר ולעניין ולא מתוך כפייה. לכן, המפתח לתהליכים הללו טמונים בהכשרת המורה וביכולת הכוונון שלו את התלמיד הצעיר. בכל מערכת חינוכית צריך שיהיה את הידע כיצד לנהוג בתלמיד שהדרך והמסלול שלו נראים ברורים ובהירים וכיצד יש לנהוג בתלמיד שעדיין איננו מגובש והאיכויות שלו קשות יותר לזיהוי.

הטלוויזיה העתידית

השינויים התכופים בדבר השתנות הרגלי צריכת תקשורת ההמונים תופסת כותרות רבות בעיתונות הכתובה. רובם מנבאים תחזיות מהפכניות אודות שינויים רדיקליים באופן צריכת תכנים עלילתיים או חדשותיים. אבל כולם מסכימים פה אחד- הטלוויזיה לא הולכת ליהעלם מהעולם.

מדוע זאת? לכאורה הטלוויזיה נראה שעומדת ותלויה בפני נפילה נוכח השימוש ההולך וגובר באינטרנט. כיום יותר ויותר צרכני תוכן מעדיפים לצפות בתכניות האהובות עליהם או להיות נזונים בחדשות המעניינים אותם באופן עצמאי ואישי דרך האינטרנט ולא מהטלוויזיה. מהסיבה הפשוטה שכך יותר נוח לווסת ולברור את מה שאנו רוצים לראות, ולא לבזבז לריק את זמננו בתכנים שאין לנו עניין בהם הנדחפים לנו בלית ברירה לראות. אכן החשיבה הזו של תכנים לפי רצונו של הצופה הולכת לכבוש את העולם בשנים הקרובות מאוד. לאמיתו של דבר התחזיות מדברות על שנתיים עד שלוש. אך מדוע שהטלוויזיה לא תיעלם אם זו תהיה הדרישה הרי מי טוב יותר למלא פונקציות של בחירת תכנים מותאמת אישית אם לא המדיה האינטרנטית.

ביל גייטס בטרם פטירתו השאיר צוואה טכנולוגית חשובה לעמיתיו- טלוויזיה אישית. מה הרעיון שעומד מאחורי זה? הטלוויזיה כך לפי התחזיות תהיה מלאת תכנים כפי התכנים שהיא מפיקה היום הכוללות סדרות קומיות, סדרות דרמה, סרטים, חדשות, תכניות ריאלטי ועוד.

הטלוויזיה העתידית – חלק 2

אולם הם יופיעו בתור אופציה בה אנו נוכל לבחור מה לראות בלחיצת כפתור. נניח שקיימת תכנית על כיצד מכינים דפוס משי או מדבקות לפרסומת. הרי שאנו נבחר את התכנית הזו על דפוס משי מתוך קטלוג הבחירה ונשב לצפות בה בזמן אמת או בזמן מוקלט במידה ותכננו זאת. רעיון דומה בזעיר אנפין ניתן כיום למצוא ברשתות הכבלים המציעים (בארץ בכל אופן) שירות V.O.D בו יכול הצופה לראות תכנית המשודרת גם בזמן אמת בכל עת שנחפוץ מתוך המאגר העמוד ברשותו.

ובכל זאת טרם ענינו על השאלה המרכזית כאן והיא מדוע המחשב הביתי או האינטרנט לא יכול למלא זאת. וכאן אנו נכנסים לסוגיה העמוקה של יחסי טכנולוגיה ותרבות. בהיבטים התרבותיים קיים רצון עז מצד בני האדם לשמור על קשר עם הסובב אותם. בכל תרבות שתהיה קיימת חשיבות עליונה ליצירת מדורת שבט שתאחד בין הפרטים הבודדים. מדורת שבט זו הייתה עד לשנים האחרונות הטלוויזיה. הדרת הטלוויזיה מהמרחב התקשורתי תפרק את מדורת השבט הזו עד ליסוד מה שיותיר רבים אנשים אבודים בתוך גל המידע והתוכן. ריבוי המידע והתוכן איננו דבר כה מבורך בעיני רבים. שכן רבים מאיתנו בסופו של דבר היינו מעוניינים שימליצו לנו על תכניות, ויאפשרו לנו בחירה מצומצמת ולא בחירה רבתית. בעניין זה הטלויזיה המודרנית החדשה תמלא את מקומה.